יום ראשון

הבוקר בשעה 9.30 לקחו אותי להחלפת תחבושות.

הרופאים רצו לנסות את זה הפעם בלי הרדמה ולראות איך אני ארגיש, אם זה יכאב.

זה התחיל בסדר, הורידו לי את התחבושות ואת הסד (גבס) מהרגל,

אבל אז התחילו כאבים איומים כמו שהרגשתי כשהמוקש התפוצץ.

הרופא ביקש שאחכה עד שיפסיק לכאוב לי.

הוא החליט שבפעם הבאה כן יעשו לי הרדמה.

הוא ביקש שארים את הרגל – ואז ראיתי את הפצע בפעם הראשונה.

אחרי שעבר לי הכאב ושיחקתי עם אבא בפלייסטיישן,

הציעו לי להשתתף בעדלאידע של רמת השרון

ולרכב בכרכרה עם ראש העיר. תוך זמן קצר התקשורת כבר ידעה על זה.